חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק ע"א 3116/04

: | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
3116-04
8.2.2005
בפני :
1. אליעזר ריבלין
2. אשר גרוניס
3. אסתר חיות
- נגד -
:
דוואק עדל
עו"ד יעקב אמסטר 		:
אביטל נכסים (ח.כ) בע"מ
עו"ד מרדכי שפירא
פסק-דין

           הערעור מופנה כנגד פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו אשר דחה את תביעתו הכספית של המערער כנגד המשיבה.

           המערער עוסק, על-פי דבריו, בייזום עסקאות במקרקעין. ביום 1.4.1996 נחתם חוזה בין המשיבה, חברת נדל"ן, לבין הכנסייה האורתודוכסית יוונית בירושלים ובו הוסכם על מכירת מקרקעין שבבעלות הכנסייה למשיבה. המערער טען, כי המשיבה חבה כלפיו בקשר לאותה עסקה בתשלום של חצי מליון דולרים מכוח "מסמך כוונות" שנחתם מטעם המשיבה ביום 1.9.95, ואשר על-פיו היה הסכום האמור צריך להשתלם לידיו עם חתימת הסכם המכר שבין המשיבה לבין הכנסייה. זאת, בנוסף לכספים שהיו נקובים בהסכם.

           המשיבה טענה לעומתו, כי "מסמך הכוונות" נחתם במשא-ומתן, וכחלק מעסקה קודמת שנכשלה. משכשל המשא-ומתן ומשלא יצאה אותה עסקה אל הפועל אין עוד נפקות, כך טענה, למסמך הכוונות. בית-המשפט המחוזי אימץ את טענותיה של המשיבה. הוא קבע כי המערער לא היה נאמן על-פי חוק הנאמנות, תשל"ט-1979 ואף לא מתווך וכי כל שניתן לקבוע הוא כי "היה איש אמונו של הפטריארך אשר היה אמור להעביר את סכומי הכסף הנוספים [לפי "מסמך הכוונות"] לכנסייה" אם ישתכלל ההסכם הראשון. בית-המשפט קבע כי לא היה למערער מעמד כלפי המשיבה וכל פעילותו באה אך ורק למען הפטריארך. משלא בא החוזה הראשוני לכלל שכלול והמשא-והמתן נכשל, בטל, כך נפסק, גם "מסמך הכוונות".

           המסמך, כך קבע בית-המשפט המחוזי, נעשה לטובת הכנסייה ועבורה והתשלום הנקוב בו נועד להיות חלק מן התמורה שהיה על המשיבה לשלם לכנסייה בעסקת המקרקעין שלא יצאה אל הפועל. משום כך, אין עוד תוקף להסכם ומכל מקום, כך פסק בית-המשפט, אין למערער תביעה אישית או עצמאית כנגד המשיבה.

           חרף טיעוניו היסודיים של בא-כוח המערער, לא מצאנו עילה להתערב בממצאים העובדתיים, כפי שנקבעו על-ידי בית-המשפט. מסקנותיו של בית-המשפט המחוזי הן פועל יוצא של האמון שנתן במקצת העדים ובהם בעורך-הדין קלמנסון - עורך המסמך - ובשל חוסר האמון שחש כלפי גרסת המערער. זו האחרונה לא הייתה אחידה ובפועל הובאו מטעמו לפחות שתי גרסאות באשר למהות ההתחייבות שהוא מבקש לסמוך עליה.

           טענתו של המערער כי בית-המשפט המחוזי טעה בהנחה כאילו נטל הראיה בדבר נפקותו של מסמך הכוונות רובץ על כתפיו, גם בה אין כדי להועיל לו משני טעמים: האחד, בית-המשפט המחוזי לא הסתפק בהנחה זו ומצא תימוכין רבים לבחירתו להעדיף את גרסת המשיבה; והאחר, העובדה שמעמדו של המערער, מעמד שאינו מקנה לו זכות תביעה עצמאית - הוכחה, בין היתר, מפי המערער עצמו - לפחות על-פי אחת מן הגרסאות שמסר.

           כללו של דבר, דין הערעור להדחות.

           המערער ישא בשכר טרחת עורך-הדין של המשיבה בסכום של 30,000 ש"ח.

           ניתן היום, כ"ט בשבט התשס"ה (8.2.05).

ש ו פ ט                                               ש ו פ ט                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>